הסיבוב שלא אשכח ב-MM2
היה לנו סיבוב אחד ב-MM2 שאני עדיין צוחק עליו עד היום. הייתי תמים רגיל בלי נשק, וכל השחקנים חשדו בי שאני הרוצח בלי שום סיבה חחח. כולם התחילו לברוח ממני ולצרוח בצ'אט, ואני פשוט ניסיתי להסביר שאני תמים אבל אף אחד לא האמין. בינתיים הרוצח האמיתי הסתובב לו בשקט ותפס אחד אחרי השני בזמן שכולם היו עסוקים לרדוף אחריי. בסוף נשארנו אני והבלש, והבלש כיוון עליי את האקדח בטעות, אבל ברגע האחרון הרוצח קפץ ותפס אותו וכולם הבינו שטעו בי כל הזמן. צחקנו על זה שעה שלמה אחרי. זה מה שהכי אוהב ב-MM2, כל סיבוב הוא סיפור אחר, ולפעמים דווקא אי ההבנות הן הכי מצחיקות. משחק שאי אפשר לשכוח.